כמו שכבר הבנתם, אני רוצה להוציא רישיון לאופנוע-וזה דורש המון כסף.
(בטח אפרט את דעתי על המחירים בארץ בפוסט אחר).
אז הפסקתי להתעצל ומצאתי עבודה בחנות תחפושות קטנה אך ידועה בשם "אפקט". החלטתי שאני הולכת לעבוד הכי קשה שאני יכולה ואפילו יותר.
לחנות הקטנה הזאת יש שתי קומות: העליונה לאביזרים והתחתונה לתחפושות.
אותי העסיקו בקומה התחתונה כמוכרת תחפושות.
בהתחלה היה די רגוע, שיננתי (פלוס מינוס...לכיוון המינוס) איפה רוב התחפושות נמצאות ועבדתי בערך 4-5 שעות ביום. זה לא היה מאוד מאתגר כי אני די טובה עם אנשים וילדים.
ככל שהתקרב החודש מרץ ככה שעות העבודה שלי התארכו והגיעו לבין 6 ל-8 שעות ביום והאנשים החלו להיות הרבה יותר מעצבנים וקשים.
הנה חלק מהלקוחות שאני לא מחבבת במיוחד:
-כל פעם שנכנסתי לחנות בתחילת המשמרת אנשים טענו שאני עוקפת אותם בתור וצעקו עליי כמו פרא אדם.
-נערות מתבגרות שצועקות על אמא שלהן כי היא לא בוחרת תחפושות יפות (מה לעשות שהיא לא רוצה שתתחפשי לזונה השנה?).
-נשים מלאות במיוחד שמתעקשות שהן מידה small ומסרבות למדוד plus size.
-אלה שמודדים המון תחפושות למרות שיש הגבלה של מספר תחפושות ללקוח.
-אלה שמתלוננים על החוקים של החנות (הלו גברת, אני לא קובעת את החוקים פה אל תצעקי עליי.....).
-מישהי שאלה אותי אם יש מידה כלשהי של תחפושת ואחרי שהיא הכריחה אותי לחפש בכל החנות (פעמיים!) היא עוד ביקשה מהבוסית שלי לבדוק שוב.
-אלה שמתלוננים על זה שעמדו מלא זמן בחוץ (אני עומדת פה הרבה יותר מכם ואני לא מתלוננת בפניכם...).
-הורים שצועקים על הבן שלהם שבוכה כי התחפושת יקרה מידי.
-בחורות שמחטטות בארגזים של התחפושות למרות שאמרתי להן לא לעשות את זה.
-אנשים שחושבים שאם הם באו מעיר רחוקה החוקים של החנות לא כוללים אותם.
-אלה שחוסמים לי את המעבר לסולם (שממנו מגיעים לקומה נוספת עם תחפושות, רק לעובדים).
-"מה זאת אשמתי שקמתם על צד שמאל היום?!" (מה זאת אשמתי שאתה צאצא של נפקנית??).
-אלה שבאים בשבוע האחרון של פורים ומתפלאים שלא נשארו המון תחפושות.
-זקנות שמדברות בטלפון על רמקול.
-צרפתים (הם היו ממש קשים).
-אנשים שיושבים על הסולם או על המדרגות.
-"תגידי, יש לך תחפושת של ***" (ברור, כי אני זוכרת את אלפי הפריטים בחנות בעל פה..).
מצד שני....
-היה בחור שהזמין פיצות לעובדים על חשבונו.
-מספר אנשים הודו לי.
-היו כאלה שבחרו תחפושת במהירות.
-לא התלוננו.
-היה ילד סופר מתוק בן שנתיים שהתחפש ל"איפה אפי?".
-העובדים נחמדים רצח.
-התשלום אחלה.
בקיצור, לעבוד בחנות תחפושות יכול להיות ממש מעצבן וזה יגרום לרגליים שלכם להתאבד.
אבל זה גרם לי להכיר אנשים מדהימים (וליפול מסולם), לפגוש אופנוענים והורים מגניבים- ת'כלס זו חוויה.
אולי אחזור לשם בשנה הבאה...
ותזכרו, אם לקוח מתנהג כמו זבל אמיתי פשוט תשננו בראש את המטרה שלכם או שאתם יכולים להצליח.
......או "די טלי, אולי הוא לא יודע שהוא אידיוט? תהיי נחמדה".
בסופו של דבר, זה היה שווה את המוות שעשו לי שם.
פורים (מאוחר) שמח!
(בטח אפרט את דעתי על המחירים בארץ בפוסט אחר).
אז הפסקתי להתעצל ומצאתי עבודה בחנות תחפושות קטנה אך ידועה בשם "אפקט". החלטתי שאני הולכת לעבוד הכי קשה שאני יכולה ואפילו יותר.
לחנות הקטנה הזאת יש שתי קומות: העליונה לאביזרים והתחתונה לתחפושות.
אותי העסיקו בקומה התחתונה כמוכרת תחפושות.
בהתחלה היה די רגוע, שיננתי (פלוס מינוס...לכיוון המינוס) איפה רוב התחפושות נמצאות ועבדתי בערך 4-5 שעות ביום. זה לא היה מאוד מאתגר כי אני די טובה עם אנשים וילדים.
ככל שהתקרב החודש מרץ ככה שעות העבודה שלי התארכו והגיעו לבין 6 ל-8 שעות ביום והאנשים החלו להיות הרבה יותר מעצבנים וקשים.
הנה חלק מהלקוחות שאני לא מחבבת במיוחד:
-כל פעם שנכנסתי לחנות בתחילת המשמרת אנשים טענו שאני עוקפת אותם בתור וצעקו עליי כמו פרא אדם.
-נערות מתבגרות שצועקות על אמא שלהן כי היא לא בוחרת תחפושות יפות (מה לעשות שהיא לא רוצה שתתחפשי לזונה השנה?).
-נשים מלאות במיוחד שמתעקשות שהן מידה small ומסרבות למדוד plus size.
-אלה שמודדים המון תחפושות למרות שיש הגבלה של מספר תחפושות ללקוח.
-אלה שמתלוננים על החוקים של החנות (הלו גברת, אני לא קובעת את החוקים פה אל תצעקי עליי.....).
-מישהי שאלה אותי אם יש מידה כלשהי של תחפושת ואחרי שהיא הכריחה אותי לחפש בכל החנות (פעמיים!) היא עוד ביקשה מהבוסית שלי לבדוק שוב.
-אלה שמתלוננים על זה שעמדו מלא זמן בחוץ (אני עומדת פה הרבה יותר מכם ואני לא מתלוננת בפניכם...).
-הורים שצועקים על הבן שלהם שבוכה כי התחפושת יקרה מידי.
-בחורות שמחטטות בארגזים של התחפושות למרות שאמרתי להן לא לעשות את זה.
-אנשים שחושבים שאם הם באו מעיר רחוקה החוקים של החנות לא כוללים אותם.
-אלה שחוסמים לי את המעבר לסולם (שממנו מגיעים לקומה נוספת עם תחפושות, רק לעובדים).
-"מה זאת אשמתי שקמתם על צד שמאל היום?!" (מה זאת אשמתי שאתה צאצא של נפקנית??).
-אלה שבאים בשבוע האחרון של פורים ומתפלאים שלא נשארו המון תחפושות.
-זקנות שמדברות בטלפון על רמקול.
-צרפתים (הם היו ממש קשים).
-אנשים שיושבים על הסולם או על המדרגות.
-"תגידי, יש לך תחפושת של ***" (ברור, כי אני זוכרת את אלפי הפריטים בחנות בעל פה..).
מצד שני....
-היה בחור שהזמין פיצות לעובדים על חשבונו.
-מספר אנשים הודו לי.
-היו כאלה שבחרו תחפושת במהירות.
-לא התלוננו.
-היה ילד סופר מתוק בן שנתיים שהתחפש ל"איפה אפי?".
-העובדים נחמדים רצח.
-התשלום אחלה.
בקיצור, לעבוד בחנות תחפושות יכול להיות ממש מעצבן וזה יגרום לרגליים שלכם להתאבד.
אבל זה גרם לי להכיר אנשים מדהימים (וליפול מסולם), לפגוש אופנוענים והורים מגניבים- ת'כלס זו חוויה.
אולי אחזור לשם בשנה הבאה...
ותזכרו, אם לקוח מתנהג כמו זבל אמיתי פשוט תשננו בראש את המטרה שלכם או שאתם יכולים להצליח.
......או "די טלי, אולי הוא לא יודע שהוא אידיוט? תהיי נחמדה".
בסופו של דבר, זה היה שווה את המוות שעשו לי שם.
פורים (מאוחר) שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה