מילותיה של רוכבת מקלדת

אני רוצה להרגיש את הרוח מלטפת לי את הפנים כשאני מרימה את המשקף.
לשמוע את נהמות המנוע כל בוקר, כאילו שהאופנוע שמח לראותי.
לדעת שאם אני עצובה,עצבנית או אבודה יש לי דרך מילוט- פשוט להניע ולברוח מהכל.
להחליף הילוכים ולבלוע לתוכי את המהירות.
לדעת שהמכונה המדהימה הזאת תמיד לצידי, כמו חבר טוב.
לחזור מטיולי שטח שגם אני וגם היא מלאים בבוץ וברחשים.
להראות לחבריי הגברים בתחום שאני לא סתם אישה חלשה- גם אני יכולה לנצח.
לצאת לטיולים עם האחד שאני אוהבת ועם שתי המאהבות שלנו.
אולי הוא יתחלף במשך השנים, אבל אותה אפשר רק לשדרג!
אני רוצה לרכב לאן שאני רוצה, מתי שאני רוצה- מבלי להסתמך על אף אחד אחר.
להפתיע גברים בפחיות בכביש- מה פתאום אדמונית צעירה על אופנוע שכזה?
ליהנות מ2 העולמות- גם מהכביש וגם מהשטח.
ללמוד לטפל בה כמו שהייתי מטפלת בילדה חולה.
ליפול ולהשתפשף ולהמשיך הלאה כמו גדולה!
להראות לכל מי שחשב שבחיים לא אצליח שאני כן יכולה.
לקבל באהבה כל "צלקת קרב" על הפלסטיקה.
לעשות טיול ספונטני אל הלא-נודע אחרי שעות הלימודים.

אופנוע זה לא בשביל הפוזה.
זו לא המהירות שמדליקה אותי.
זו אחוות הרוכבים ודרך החיים.
וגם לי מותר ללכת בשביליה.

רק עוד קצת. בקרוב תהיי שלי.
אולי תתחילי בקטן- קטנוע פיצי של 125 סמ"ק ובקושי 15 כוחות פוני.
אבל מכאן אפשר רק לגדול ולהשתדרג- את ואני.